מכירים את הריח הזה של החלות של הגן?
יום שישי, הרחוב בבר מתחיל להתרוקן מאנשים.. אבל אז כל הילדודס יוצאים מהגנים וריח של שבת ממלא את הרחוב?
אז את הריח הזה אני לא אשכח לעולם! ולכן החלטתי לשחזר את החלות של לאה הסייעת שלי בגן פעמון.

הידעתם?
הבר הראשון של הבעלים של לנדוור נקרא רוזה פארקס והוא נמצא בדיזנגוף.
למרות שהרבה חושבים שמקור השם מגיע מהמילה רוגלך, מקור השם האמיתי מגיע מילוב המילים- רוגלך ורוזה- רוזלך
בקיצור המאפה הזה הפך להיות סמל שאין אחד בארץ היום שלא מכיר, אין בלוגר שלא צילם אי פעם מתכון בגירסא משלו והנה הגיע תורי

החלטתי לקחת את הקינוח האהוב עלי- הכנאפה ולהכניס אותו לעוד קינוח שמאוד אהוב עלי לאחרונה- שמרים.
ביחד זה שילוב וואו.. במיוחד הקדאיף שמכניס קראנצ'יות כיפית לכל הסיפור הזה.

ספינג' מבחינתי זה הבית של סבתא. זה כל הדודות עומדות סביב השמן וכל אחת בוזקת לשמן כמה חתיכות שמנמנות של ספינג'ים עננים כאלה שמסמנים סיבה למסיבה.
להבדיל מהסופגניה המסורתית, ספינג' אצלנו בבית תוכלו לראות כמעט בכל אירוע מיוחד. החל משמחה גדולה ועד לכל חג.
אני מתה על המתכון הזה קודם כל כי הוא הכי מזכיר לי את הבית של סבתא, למרות שאם תבדקו טוב תגלו שכל הסבתות המרוקאיות משתמשות כנראה באותו מתכון. אין פה קסם פשוט מדובר בבצק נורא דביק שיוצא מהשמן שמנמן ואוורירי מאוד. יש כאלה שיצפו אותו בסוכר וכאלה שיעדיפו סירופ דבש. אם תשאלו אותי ספינג' אצלנו בבית זה עם סוכר.

רוגלך. אני חייבת להודות שזה לא היה אף פעם המאפה המועדף עלי.
כנראה שהייתי צריכה להתבגר קצת כדי להתאהב בו כמו שצריך כי בתכלס, הוא מזה מנחם וכיפי ליד הקפה!
בכללי כאחת שמכורה לבצקים ושמרים אבל מבינה את החוששים, אני חייבת להגיד לכם שזה בכלל לא מסובך! מבטיחה😍

בזמן האחרון אני מקבלת מכם הרבה בקשות לשתף גם במתכונים שווים ומלוחים. אז החלטתי לחבק את ההצעה בשתי ידיים ובין כל השוקולד הנוטף פה לפרסם מתכונים מלוחים וטעימים.
ברשותכם בחרתי להתחיל בקלצונה ההיסטרית הזאת. מכירים את זה שיש ארוחת ערב חלבית כזאת? שבא לכם להרשים ולהכין משהו שכולם יתעלפו? אז זה!

כי אין עוגה יותר מושלמת לקפה של סופש מאשר עוגת שמרים מפוצצת נוטלה ושוקולדים!!
טוב נו לא רק לקפה של סופש..